רביב דרוקר קורא לסילבן שלום: ״לך הביתה מהר! אולי עוד תוכל לעצור את הרכבת״ 


רביב דרוקר // פרקטיקת המושב האחורי – ומדוע סילבן שלום צריך ללכת הביתה

"לך הביתה מהר, כי זה הסיכוי היחיד שלך לעצור את אחת המתלוננות מלהעיד במשטרה. וכל עוד הן לא מעידות שם, תמיד תוכל להגיד שהתקשורת השמאלנית הפיצה שקרים עליך" • ״רק אלוהים יודע איך אנשים אינטליגנטיים כמוך המשיכו לנהוג כך, אחרי שראו מה קרה לקצב ולמרדכי״
 

דרוקר ושלום
 

רביב דרוקר

לך הביתה, לא כדי להציל את כבודך. זה כבר לא יקרה. עזיבת החיים הציבוריים לא תלבין את העדויות הקשות. לך הביתה מהר, כי זה הסיכוי היחיד שלך לעצור את אחת המתלוננות מלהעיד במשטרה. וכל עוד הן לא מעידות שם, תמיד תוכל להגיד שהתקשורת השמאלנית הפיצה שקרים עליך. אף אחת מהמתלוננות הרי לא משתוקקת, בלשון המעטה, ללכת למשטרה. הן ראו מה קרה לאורלי רביבו ולאורלי אינס ולרחלי רוטנר, והן פוחדות ממך ומאשתך פחד מוות. אם תעזוב את החיים הציבוריים, יש סיכוי טוב שהן יסתפקו בכך ותינצל מחקירה פלילית, שיכולה גם להיגמר בבית סוהר.
בפעם שעברה הן כבר ראו, המתלוננות, מה קורה למי שמעז להתעסק אתך. סימה קדמון מ"ידיעות", העיתונאית אורלי וילנאי והח"כית לשעבר, ענבל גבריאלי, תקפו את מ', המתלוננת הראשונה נגדך. במקביל, אוהדיך זיהמו את דף הפייסבוק שלה. העיתונאי גיא מרוז שאל לפתע מתלוננת מרכזית נגדך שאלה תמימה על הקיר שלה בפייסבוק. אולי הוא לא ידע שאפשר לשאול בפייסבוק באופן פרטי? אולי. מהצד שלה, ביודעה את קשרי החברות בין הזוג וילנאי ומרוז לבינך, זה נראה כמסר מהכיוון שלך.
לך הביתה מהר שר הפנים. אולי תצליח להשפיע על החבורה המכובדת שאמורה להתכנס אצל היועץ המשפטי לממשלה ולדון בעניינך. מדובר באנשים מנומסים. אף אחד מהם לא יגיד — מר ויינשטיין, הדיון הזה מתכנס רק בגללך ובגלל השיטות הפחדניות שלך לבדוק דברים. הסיבה היחידה שבגללה הציבור בישראל תקוע עם המצב המוזר הזה, של שטף עדויות בתקשורת בלי אף עדות במשטרה, היא התנהלותך, כבוד היועץ המשפטי לממשלה.
בתחילת יולי 2006 פנה הנשיא משה קצב ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, וסיפר לו סיפור מבולבל: על כך שבחורה אחת שעבדה תחתיו, אורלי רביבו, מנסה לסחוט אותו. באותה נשימה הבהיר כי לא יגיש תלונה. ליועץ כמו מזוז זה הספיק. הוא הורה על פתיחת חקירה פלילית. מכאן ואילך נעשו לא מעט טעויות, גם על ידי מזוז, אבל השורה התחתונה הובהרה לפחות בהתחלה לכל העולם, כולל המתלוננות — אנחנו נחקור הכל, מהתחלה ועד הסוף.
במרץ 2014 סיפרה מ' באומץ להדס שטייף מגלי צה"ל על מעשה שכביכול עשה בה שלום. היה ברור שהתלונה התיישנה. וינשטיין הורה על "בדיקה". לא חקירה. בדיקה זה ההליך הפחדני, שלא קיים בחוק, שחביב על היועץ הנוכחי, כדי לסדר לנבחרינו חקירה בתנאי דה לוקס (וינשטיין לא המציא אותו, אבל הוא הביא את השימוש בו למדרגות חדשות של אמנות). כך גם נראתה ה"בדיקה" בעניין שלום. חלטורה. לא פשטו על משרדי שלום, לא תשאלו נהגים שלו על פרקטיקת המושב האחורי של כבוד השר, לא חקרו את מזכירותיו על התקריות לכאורה של נשים שיצאו נסערות מלשכת השר ולא שאלו את מאבטחיו על מה שראו. עשו את המינימום שבמינימום והסתפקו בכך ששלום הסיר את מועמדותו לתפקיד נשיא המדינה. אבל טיפול שטחי במורסות מעין אלו לא מנקה את המוגלה, ואז זה מתפוצץ שוב, ונאלצים באיחור של יותר משנה וחצי לחקור כמו שצריך, בדיוק כמו שקרה בפרשת הרפז.
אז לך הביתה חבר הקבינט שלום. רק אלוהים יודע איך אנשים אינטליגנטיים כמוך המשיכו לנהוג כך, אחרי שראו מה קרה לקצב ולמרדכי. אפילו אלוהים לא יודע איך פיספסת את ההזדמנות לפרוש בכבוד בזמן הבחירות, יכולת להגיד "מיציתי" ולנפנף בביטול כל קשר בין זה לבדיקה העלובה ההיא. עכשיו יש לך קש אחרון להיאחז בו. ללכת הביתה מהר. קצב ודאי מתייסר יום־יום על כך שלא קיבל את עסקת הטיעון החלומית ההיא. אולי־אולי אתה יכול עוד לעצור את הרכבת.
הכותב הוא עיתונאי "חדשות 10"

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s